החלטה בתיק בש"א 800/05

1.      עניינם של הליכים אלה - בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (דמ 1695/03).

2.      העובדות הרלבנטיות להכרעה בבקשה הן:

2.1.   פסק הדין ניתן ביום 14.8.2005. 

2.2.   בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת ביום 6.9.2005. הבקשה נדחתה בהחלטת בית הדין קמא מיום 18.9.2005.                                    

2.3.   בקשה להארכת מועד הוגשה ביום 20.9.2005 (בש"א 800/05). הנימוק שניתן בבקשה היה:  ב"כ המבקשות היה מעורב בתאונת דרכים ונבצר ממנו לסיים את הכנת בקשת רשות הערעור.

2.4.   לנוכח טענות ב"כ המשיבה כי לא הומצאה לו הבקשה להארכת מועד, נדרש ב"כ המבקשות להמציא אישור מסירה של הבקשה לב"כ המשיבה. משלא הומצא אישור מסירה, הבקשה להארכת מועד  נמחקה מחוסר מעש בהחלטה מיום 22.11.2005.

2.5.   ביום 25.12.2005 הגיש ב"כ המבקשות בקשה לביטול החלטת המחיקה (בש"א 60/06),  בנימוק שהבקשה להארכת מועד נמסרה לב"כ המשיבה. גם בנוגע לבקשה זו טען ב"כ המשיבה כי הבקשה לא נמסרה לו, הוגשו הודעות ותצהירים מטעם ב"כ הצדדים, ואף נקבע דיון בעניין בפני כב' הרשם איטח. בסופו של דבר הודיעו הצדדים ביום 8.3.2006 כי הבקשות נמסרו לב"כ המשיבה והוא יגיב לבקשה להארכת מועד לגופה.

3.      בתגובת ב"כ המשיבה לבקשה להארכת מועד נטען כי:

3.1.   בתקופה בה על פי הנטען ב"כ המבקשות היה מושבת מעבודה עקב תאונת דרכים, הוא היה פעיל, ולראיה - הוא הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

3.2.   לא מתקיים טעם מיוחד להארכת מועד.

3.3.   לבקשת רשות הערעור צורפו ראיות שלא היו בפני בית הדין קמא.

4.      בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור " מטעמים מיוחדים שיירשמו". לאחר עיון בחומר שבתיק, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות מנימוקים שיפורטו להלן. 

5.      כאמור, הנימוק שהובא לבקשה להארכת מועד היה העובדה כי ב"כ המבקשות היה מעורב בתאונת דרכים, ולכן נבצר ממנו להשלים את בקשת רשות הערעור במועד. לא הובא בבקשה כל פירוט - מתי אירעה תאונת הדרכים, באלה מועדים נבצר מב"כ המבקשות לעבוד  - ולא צורפו לבקשה אישורים רפואיים. בהעדר פירוט - ולו בבקשה ולא בתצהיר - דין טענה זו להידחות.  לעניין זה נאמר בספרו של זוסמן כי 

"המבקש להראות טעם מיוחד לצידוק האיחור חייב לפחות לפרש את המועדים של האירועים הרלבנטיים ואינו יכול לצפות לכך שעל פי טענה כללית וסתומה שבתצהיר ישיג הארכת מועד".

זוסמן, סדר הדין האזרחי , מהדורה 7, סעיף 689.

לאמור לעיל יש להוסיף כי כעולה מהחומר שבתיק, בראשית חודש ספטמבר טיפל ב"כ המבקשות בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ומכאן שלא נבצר ממנו לעבוד עקב מצבו הרפואי. גם אם ב"כ המבקשות לא יכול היה להשלים את הכנת בקשת רשות הערעור, ודאי יכול היה להגיש בקשה להארכת מועד בתוך המועד להגשת בקשת רשות ערעור.

6.      כאמור, המבקשות הגישו בקשה לעיכוב ביצוע בתוך התקופה להגשת בקשת רשות ערעור, בה הודיעו כי בכוונתן לערער על פסק הדין. בנסיבות רגילות, הודעה זו עשויה להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, כיון שיש בה כדי לשלול התגבשות צפייה לסופיות ההתדיינות.

בש"א 2108/99 עזבון המנוח סמואל נ' אלינא אוריאלי, דינים עליון כרך נז 569.

אולם, בנסיבותיו של מקרה זה, אני קובעת כי אין מקום להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור מנימוקים אלה: